עיר לבנה עיר שחורה שרון רוטברד הוצאת בבל ספר ביד שנייה

עיר לבנה עיר שחורה שרון רוטברד הוצאת בבל ספר ביד שנייה 352 עמודים אברהם יסקי, אדריכלות קונקרטית ב-1952, אברהם יסקי ושותפו שמעון פובזנר תכננו את הפרויקט הראשון שלהם, כיכר מלכי ישראל (כיום כיכר רבין). יסקי היה אז בן 25. בחמישים וחמש השנים הבאות עשה יסקי את אחת הקריירות המזהירות בתולדות האדריכלות בישראל. המוזיאון הוא שלוחה של התיאוריה של האמנות / מכשירי הראיה / טרנספוזיציה לארכיטקטורה ולארכיטקטים יש הרבה מה ללמוד מהאמנות המודרנית, שהצליחה להעמיד כמה פרדיגמות מאוד קיצוניות ביחס לאובייקט >>> אדריכלות ללא ארכיטקטורה על כיכר מלכי ישראל של אברהם יסקי ושמעון פובזנר, על אורי צבי גרינברג, ירושלים ותל אביב, ועל קסמה של הריקות. >>> איילון סיטי לנגד עינינו הולכת ומוקמת עיר חדשה, העיר הקווית הראשונה במזרח התיכון, "איילון-סיטי" שמה. >>> איש הרוח שיחה עם הארכיטקט האוסטרלי גלן מרקוט. בזמנים שבהם ארכיטקטים הופכים לחברות רב-לאומיות, מרקוט מקיים פרקטיקה ארכיטקטונית מינימלית, "שכונתית" כמעט. שיחה על אוסטרליה והטבע שלה, על טכנולוגיה ואקולוגיה. השיחה התפרסמה במוסף "שישי" של העיתון "גלובס". >>> בטון מסוייד בעמל הברוטליזם, עם המאסות הכבדות, עם הדימויים האלימים ועם הטקסטורות המחוספסות היה הסימן הראשון לתובנה שאולי אין זה מתפקידה של הארכיטקטורה להפוך אותנו לאנשים מאושרים. >>> לפעמים, כדי לשנות עיר, די לשנות את הסיפור של העיר. בתל אביב, שהיא אולי העיר היחידה בעולם שקרוייה על שם ספר, מזה זמן רב הסיפור של העיר נקרא "עיר לבנה". למרות מספר אי דיוקים, הסיפור של העיר הלבנה עם בתי הבאוהאוס שצמחו מן החולות אומץ על ידי הקהל הרחב בארץ ואף זכה בהכרה בינלאומית ששיאה הכללתה של תל אביב ברשימת אתרי המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו. "עיר לבנה, עיר שחורה" מראה כיצד חרג הסיפור של העיר הלבנה מהדיון בארכיטקטורה המודרנית ובאדריכלות התל אביבית; כיצד הוא שימש מרכיב עקרוני לא רק בבנייתה של העיר אלא גם בהבנייתן של הזהות, התרבות והרטוריקה הלאומיות; וכיצד הוא נהפך לחלק מההיסטוריה ה"כללית", הפוליטית של תל אביב, של ישראל ושל המזרח התיכון. "עיר לבנה, עיר שחורה" מבקש להציע מתווה לסיפור חדש, שבו תל אביב אינה צומחת לבד מן החולות, כפי שצייר אותה נחום גוטמן, וגם לא נבנית "מקצף גל ועננה", כפי שכתבה נעמי שמר, אלא נולדת ביפו ומתעצבת על פי יחסה ליפו. הסיפור הזה הוא לא רק על ארכיטקטורה, בנייה וכתיבה, אלא גם, ואולי בעיקר, על מלחמה, הריסה, מחיקה, ומחיקה של המחיקה. אפשר להתווכח אם בסיפור הזה, שלכאורה סופו ידוע מראש, יש טובים ורעים, אבל אין חולקים על כך שיש בו מנצחים ומפסידים; ואם סיפורם של המנצחים נקרא "עיר לבנה", סיפורם של המפסידים ראוי שייקרא "עיר שחורה". רוטבב